תקופה קשה עוברת עלינו, המדינה כולה, כבר חודשיים. ביום אחד, בשבת אחת, התהפכו סדר יום, רצונות, תוכניות, התלהבויות – והכל התמקד בחיים לאחר הזוועות, בחשיפה במנות גדולות וקטנות. כבר חודשיים חווים אנשים את המלחמה מצפון לדרום, נאלצים לחיות הרחק מאזורי מגוריהם. כי יש מלחמה. עוד סיפור. עוד חשיפה. עוד ידיעה. עוד נפילה בקרב. עוד שיגור. לפתע מתעוררים גלים של זוועות חדשות אחרי רגיעה, כאילו הכוחות אוזלים ומצטברים שוב כדי לדבר, לחשוף, לעמוד עם הפנים אל המציאות.
מציאות עולה על כל דמיון. קשה למצוא ערך ספרותי בימים האלה מול מה שקורה באמת. ועם זאת חייבים ניתוק קצר וחזרה אל הספר. הז׳אנר – כל אחד מה שטוב לו.
ישי שריד כתב את הרומן ״מגלה החולשות״, הוא יצא לאור אי שם בינואר 2023, השקט יחסית. ואז הרומן זכה בפרס ברנר לספרות.
קריאה קלה, סיפור בגוף ראשון, על בחור צעיר, גאון מחשבים יוצא יחידת מודיעין מובחרת, אשר נשאף אל עולם המודיעין העסקי ולאט-לאט הפך למגלה הסודות ומשפיע על גורלם של אנשים.
לצד הצלחתו, החיים של אנשים רגילים בסביבתו ממשיכים. ההורים. האחות שמסתבכת ושוקעת עד שהכל מתערבב – יכולות המודיעין העסקי מופעלים וגורלם משתנה.
הנושא כמובן לא חדש, אך התיאור של חייו והשפעתו על הסובבים מתואר בסיפור מוחשי ואנושי.
עלייתו ונפילתו של הגיבור והסוף המרמז על מציאות, השאירו אותי תוהה מהו מוסר השכל בסיפור. כלומר, מעבר למורכבות וריבוי דמויות, מה אני לוקח איתי? האם חוסר אופטימיות? או, אולי אמת מרגיזה כי העולם ״מכור״?
אז דווקא בזכות התהיות האלה יצא הרומן מורכב ומוצלח, שמעורר מחשבה.